עצירות - לא מחלה – כלכלה

9/08/2004

דר' ר. ביליק

מומחה בכירורגית הילד 

 

עצירות הינה תופעה שכיחה המלווה אותנו מלידה ועד שיבה. 

בטרם נדון מהי עצירות רצוי להגדיר לעצמנו מהם טווחי הזמנים השכיחים באוכלוסיה ליציאה. 

 



מהי תדירות יציאות תקינה ?

  

93 אחוז מן התינוקות הבריאים נותנים את יציאתם הראשונה (מקוניום) ביממה הראשונה לחייהם. 

עד גיל 3 ימים יתנו 97% מכלל הילודים הבריאים יציאה ראשונה. 


במהלך החודשים הראשונים לחיים מתחלקת תבנית היציאות של התינוק בהתאם לתוכן כלכלתו: 

א)                 תינוק הניזון מיניקה בלבד יכול לתת יציאה לאחר כל ארוחה או עד יציאה כל 5-7 ימים (השארית מחלב האם הינה מזערית). 

ב)                 שונה תבנית היציאה אצל תינוק הניזון ממזון ממקור צמחי או פורמולות שונות ממקור החי. תינוקות אלו יתכן ויתנו יציאה כל ארוחה אך לא יותר ממרווחים של 36 שעות.  


שלב נוסף של שינוי בתדירות היציאות יתכן עם רכישת המיומנות של הילד לשליטה ביציאותיו ובעת תהליך הסוציאליזציה ( התחברות ) אותה הוא חווה בגן הילדים או במסגרות מקבילות .
 

לאחר רכישת מיומנות השליטה ביציאה בגיל הילדות ועד לבגרות אין שינויים פיסיולוגים משמעותיים המשנים את תדירות היציאות. מספר היציאות מתייצב בין 3 יציאות ליום ועד יציאה אחת ל 3 ימים. 

 

 

מהי עצירות ? 


עצירות ניתן להגדיר כשינוי מהרגלי היציאה הקיימים אשר יכולה להופיע בצורה חדה (פתאום) ולהפוך להרגל מתמשך. 

לא תמיד ברורה הסיבה הישירה להופעת עצירות וניתן לראות בתופעה תולדה של מספר גורמים החוברים להם יחד ( פעילות מעי, נטייה משפחתית ותזונה ).        

גורמים חיצוניים שונים יכולים להשפיע על שינוי פתאומי בתדירות היציאות. בין גורמים אלו ניתן למנות : עונות מעבר ( אביב לקיץ), מעבר מקום (יציאה לחופשה) או מחלת חום. 

 

מהם התסמינים של עצירות ? 


לעצירות מספר תסמינים הנגלים לעין :

  

א)                 ישיבה ממושכת בשירותים (פעמים מלווה בקריאה או בהאזנה למוזיקה)  

ב)                 צואה קשה (פעמים כצואת עיזים פעמים גושי צואה יבשים גדולים מאוד)  

ג)                   כאבים קשים באת מתן הצואה 

ד)                  טווחי זמן ממושכים בין יציאה ליציאה

  

 

 


תסמינים נוספים היכולים ללוות עצירות בשלביה השונים
:

  

א)                 כאבי בטן עוויתיים – בדרך כלל הכאבים חולפים לאחר זמן מה (פעמים יגיע הילד למיון ביה"ח עקב עוצמת הכאבים. 

ב)                 ריקוד מקדים ליציאה ( גילאים 2-3 שנים ) – הילד מבצע מאין ריקוד מעגלי בטרם תופיע יציאה או הילד יצליב רגליים כעדות ללחץ באמפולה (חלק אחרון של המעי הגס).  

ג)                   כריעה בפינה חבויה בעת מתן היציאה (גילאים 2- 4 שנים) 

ד)                  אבוד צואה בתחתון –  

לא ניגב/ה היטב – גילאי גן 

לא חש/ה ביציאה שברחה – גילאי בית ספר 

ה)                 החבאת בגדים תחתונים מלוכלכים במקומות שונים מוסתרים בבית 

ו)                    התרחקות והתנזרות מחברה ( עקב הערות חברים לריח לא נעים – בריחת צואה שלא נשלטת)  

 

תסמינים גופניים אשר יכולים ללוות עצירות פתאומית / מתמשכת :

  

א)                 כאבים בעת יציאה ולאחריה

ב)                 דם טרי (אדום בוהק על ניר הניגוב) 

ג)                   הופעת חתך ברירית האנוס ( פיסורה )

ד)                  הופעת טחור חיצוני עם קריש דם בתוכו 

ה)                 צניחת רירית החלחולת בדרגות שונות  

 

הטיפול בעצירות 


לאחר ברור יסודי אצל רופא הילדים אשר יכלול פרטים לגבי טווח הזמן למתן צואה בסמוך ללידה תכיפות היציאות הרגלי יציאה ומרכיבי הכלכלה, בחלק מן המקרים יפנה רופא הילדים את הילד לכירורג הילדים במטרה לשלול ממצא אנטומי התורם להופעת העצירות (מיקום האנוס, הצרות מולדת של האנוס וכדומה). 

במידה וההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית לא העלו כל ממצא חריג, ישקלו הטיפול והמשך הברור לסיבת העצירות. 


כצעד ראשון ובטרם ניפנה לביצוע בדיקות אשר בחלקן הינן חודרניות ובחלקן מצריכות קרינת קרני רנטגן, ננסה :

  

א)                 שיפור הכלכלה  

ב)                 הטמעת דפוסי התנהגות  

 

א)                 שיפור הכלכלה

            מטרת הכלכלה לספק את האנרגיה אשר תעניק לגופנו את היכולת לתחזק את עצמו ולהתפתח במידת הצורך. בנוסף ניזקק גופנו לנוזלים (מים) על מנת לשמר את המערכות השונות (חום גוף – הזעה, שתן – שחרור רעלים ועוד).  

למרכיבי מזון שונים היכולת לעבור עבוד (עכול) בדרגות שונות וככול
            שעבודם של
אלו יעיל יותר, כמות השארית מהם נמוך וכן היכולת להכיל
            מים נמוכה. התוצאה
הישירה הינה כמויות צואה קטנות וקשות
            (יבשות). קיימים מרכיבי מזון מזינים
לא פחות, המכילים סיבים אותם
            גופנו לא מעכל. למאכלים אלו היכולת להכיל
כמויות מים לאין שיעור
            גבוהות יותר ממרכיבי המזון המעוכלים במלואם. 

 

מוכרים לנו מאכלים, פרות, ומשקאות הנוטים להאטה של מערכת
            העיכול בחלק
מן הילדים.

  

ניתן למנות ביניהם את המאכלים : אורז, גבינה צהובה (פיצה מכילה כמות גדולה של גבינה צהובה), שוקולד / שוקו או כל מאכל המכיל שוקולד (מילקי, שוגי, מעדן שוקולד וכדומה). 

בין הפרות נציין : בננה ותפוח  

ומבין המשקאות : קוקה קולה, מיץ תפוחים ושוקו 

מאכלים דלי שארית – לחם לבן, פיתות ופסטה מקמח לבן אינם תורמים ליצירת כמויות צואה מספיקות. 


על מנת להעלות את כמות השארית ויכולתה להכיל מים יש לבחור במאכלים המכילים סיבים (שלא מתעכלים) והינם בעלי ערך תזונתי לא פחות.

  

בין מאכלים אלו נימנה :

 

פרות (ללא תפוח בננה) 

ירקות (מומלץ ירק ירוק) – ניתן להכינם טריים או מבושלים 

אבוקדו בעונה (1/2-1/4 ליום) 

דגני בוקר – Branflakes, Oat Bran, All Bran 

לחם / פסטה מחיטה מלאה 

אין כל הגבלה לכל מאכלי חלב למעט מעדנים אשר אין לתת כתחליף לכלכלה רבת השארית אשר אנו רוצים כי ילדנו יוכל. אין הגבלה לכל סוג של מאכלי בשר.

  



יש להרבות בשתייה של מים או משקה לא ממותק (כגון פטל) במהלך היום. 

בשלבים הראשונים אין לתת כל חטיפים בין הארוחות (במבה, ביסלי
            וכדומה).  

חלב אינו יכול לבוא במקום ארוחה אותה סירב ילדכם לאכול. 

חשוב : ילדים בגיל 3- 5 שנים מסוגלים לפתוח ב"שביתת רעב" בהכריזם כי את האוכל המוצע להם לא יוכלו.

"שביתת רעב" – זה בסדר, לא להתרגש ולא לתת תחליפי מזון מומלץ. אין כל סכנה באם ילדך הולך לישון רעב. 

 

ב)                 הטמעת דפוסי התנהגות – תרגול המעי הגס הסופי (הגדול) להתרוקנות סדירה 

המרכיב ההתנהגותי של המעי (התרוקנות סדירה) הינה מטרה הטיפול. 

ניתן לתרגל את המעי הסופי להתרוקן בשעות קבועות.  

ילדים האוכלים כלכלה מגוונת יש לדאוג ליציאה כל 24-36 שעות. 

במידה וילדך אינו גמול, נרות גליצרין לילדים יכולים לסייע (אין כל "התמכרות" של המעי לנרות גליצרין). 

במידה וילדך גמול, יש להושיבו בשירותים יום יום בשעה קבועה ביום. טווח הזמן לשהייה בשירותים הינו 10 דקות. לאחר פרק זמן זה יש לצאת מן השירותים. 

בעת שהייה בשירותים אין להצטרף לילדך כחברה ואין לאפשר לו כל חומר בידורי (ספר מוזיקה וכדומה).  

מטרת הישיבה בשירותים הינה תרגול המעי להתרוקנות בעת הרפיית האגן (ישיבה בשירותים). 

אין כל חשיבות באם הייתה יציאה בעת שהייתו בשירותים או לא.  

אין לפצות את ילדך במידה והייתה יציאה או להענישו באם לא הייתה יציאה .  

במידה ולא הייתה יציאה בטווח של 36 שעות אין להמתין ליציאה עצמונית ויש להשתמש בנר גליצרין או חוקן (133 סמ"ק) על מנת לגרות ליציאה. 

 

נציין כי שני המרכיבים הן התזונתי והן ההתנהגותי כרוכים זה בזה ולא ניתן להשיג תוצאות ללא מלוי דקדקני של האמור לעיל. 


למרות הנאמר לעיל הנראה כפשוט ליישום, הרי פעמים הופך השינוי למאבק בין ההורים לידם. ניצחון הילד (חזרה לכלכלה אשר הילד מכתיב) הינו הפסד לכל הצדדים בעוד ניצחון ההורים (שיפור הכלכלה והרגלי היציאה) הינו ניצחונם של הילד וההורים יחדיו.   

 





 

חשוב!


סקירה קצרה זו נועדה לשמש להורים כעזרה ראשונה והבנת תופעת העצירות ואינה תחליף לבדיקת רופא הילדים ואו כירורג הילדים לשלילת בעיה רפואית הבאות לידי ביטוי כעצירות מולדת או נרכשת.  
 

עבור לתוכן העמוד